בטיחות בניה והנדסה

באתרי בנייה והנדסה שונים , בניגוד למפעל ולמקומות עבודה אחרים, חשופים העובדים בו לסכנות בטיחותיות ייחודיות ומגוונות בו זמנית , הנובעות מהעובדה כי מקום העבודה משתנה עם ההתקדמות בה. בנוסף, אתר בנייה הוא מקום עבודה זמני ואין אתר אחד דומה למשנהו. מכאן, יש הכרח להכין מראש תכניות לארגון אתר הבנייה, עם דגש על הראיה הבטיחותית בהתאם לאופן העבודה והסיכונים שבו .

קיימת חובה של הכנת תוכנית ארגון בטיחותית לאתרים הבאים :

1.באתר שבו מעל 50 עובדים – כולל עובדי הקבלנים.
2.באתר בו הגובה הסופי של המבנה יעלה על 25 מטר.
3.באתר בו מוצבים שני עגורני צריח ומעלה.
4.באתר שהעבודה בו מתבצעת בתחומי מפעל תעשייתי פעיל ואין הפרדה ביניהם.
5.כל אתר שיידרש לעשות כן על-ידי מפקח העבודה, אם לדעתו רמת הסיכון במהלך ביצוע העבודה מצדיקה זאת.

ארגון התוכנית מחייבת הסתכלות על גורמי סיכון האופיינים לאתר הבניה כגון :
1. אזורים המיועדים לבנייה – האזורים בהם יוקם המבנה. מיקום המבנה המוקם באתר הנו קבוע מראש ולפיו ימוקמו שאר הגורמים. בניה גבוהה / נמוכה וכיוצ”ב .

2. דרכי מעבר – אתר בנייה מאופיין בתנועה רבה של בני אדם, כלי רכב, ציוד מכני, ומתקנים שונים. יש לתכנן מראש היכן ימוקמו דרכי המעבר של כל אלה כאשר, במידת האפשר, יש להפריד בין דרכי מעבר של אנשים ודרכי מעבר של כלי רכב ולסמן מראש מסילות של עגורנים ומתקני הרמה אחרים. הגדרה מראש של מקומות אלה, תסייע גם בהגנה על העובדים וגם תחסוך בזמן של פינוי והכנת הדרך, כאשר אין הגדרה מראש.

3. שטחי אחסון, מחסנים ומבנים זמניים – חלק ניכר מחומרי הבנייה מאוחסן באתר עצמו. כמו-כן, יש מבנים המשמשים לעבודות מסוימות המתבצעות באתר, כגון: מנהלה, מבני שירות לעובדים, בתי מלאכה ועוד. יש לדאוג מראש שהגישה למקומות אלה תהיה קלה ובטוחה בכל שלבי העבודה. בנוסף, התכנון צריך למקם מחסנים ומבנים באופן שיגן על העובדים בהם.

4. דרכי גישה לאתר וממנו – אתר בנייה מאופיין בתנועה רבה לתוכו וממנו כאשר יש שאיפה למנוע גישה של זרים לאתר. כדי לפתור בעיה זו, מומלץ לתכנן דרך גישה מרכזית אחת, שתתחבר במידת הצורך לדרכים הפנימיות. כמו-כן יש לקבוע את דרך היציאה מהאתר בהתחשב בתנועה שסביבו.

5. גידור ושילוט – יש לגדר את כל שטח האתר על-מנת להגן על הציבור העובר בסמוך לו ולמנוע את כניסתו למקום. בנוסף, יש להוסיף שילוט מתאים.

6. תנאים מקומיים – אתרי בנייה רבים נמצאים בסמיכות למבנים קיימים ולמקומות מאוכלסים, בהם עוברים אנשים רבים. גורמים אלה הנם קבועים ויש לסמנם עוד לפני שמתכננים את פנים האתר. תנאים מקומיים נוספים שיש להביא בחשבון הנם רשת החשמל, מפלסי מי תהום, מערכת מים, מערכת ביוב, כבישים ודרכים ציבוריות תיעול וקווי תקשורת וכל הגורמים הספציפיים לאתרים שונים.

7. ארגון גיהותי – יש לשים דגש מיוחד לתכנון הגיהותי של האתר משום שהוא מטפל במשאב החשוב ביותר בעבודות בנייה – העובד. בתכנון ייכללו:

  • מקומות מיוחדים לאכילה ולמנוחה שיתוכננו לפי הדרישות לתכנון מבנים באתר, כלומר, המקומות יוגנו מפני פגיעות מזג האוויר ויותקנו להם גג ורצפה נאותים. במקום האכילה יש ליצור מקומות ישיבה עבור כל העובדים הנמצאים בו.
  • תקנות הבטיחות בעבודה מחייבות הקמת שירותים, מקומות לרחצה ומלתחה.
  • חלה חובה על הקמת מתקנים לשתייה. חשוב לוודא כי כמות המים תהיה מספקת ושהמים יהיו ראויים לשתייה. כמו-כן, חובה לציין על-ידי שילוט את נוכחותם של מים שאינם ראויים לשתייה.
  • במקומות בהם אין תאורה טבעית מספקת יש ליצור תאורה מלאכותית.
  • בכל אתר חייב להימצא ציוד עזרה ראשונה ויש לוודא כי נמצא באתר אחראי עזרה ראשונה, המיומן בטיפול בנפגעים. יש לשים דגש מיוחד לכך שכן כידוע ענף הבנייה מאופיין במספר נפגעים גבוה יחסית לענפים אחרים. מומלץ להקים גם חדר טיפולים בו יימצא הציוד. כדאי גם ליצור תיאום עם מרפאות סמוכות שיסייעו בטיפול במידת הצורך.

8. מרכיבים נוספים – בנוסף לתכנון הפיזי של אתר הבנייה, תכיל התכנית הבטיחותית גם את הגורמים הבאים:

  • סקר סיכונים פוטנציאלים ופירוט אמצעי בטיחות מיוחדים לתהליכי עבודות בניה מיוחדות .
  • נוהל ביקורת לאיתור מפגעי בטיחות ודרכים לסילוקם.
  • נוהל תיאום ביצוע הסדרי בטיחות עם המפעל בו מתבצעת העבודה (במקרה של ביצוע העבודה בתוך מפעל פעיל או סמוך לו).
  • נהלי בדיקה ואחזקה של ציוד וכלים וניהול רשימות מעקב של הבדיקות.
  • נהלי תיאום ארגוניים בין הקבלן הראשי ויתר הקבלנים.
  • נהלי שימוש במתקני הרמה שונים ומגוונים .
  • תוכנית לביצוע הדרכה בטיחותית – כללית וספציפית לפי מקצועות.
  • נהלי חירום, כולל: נהלי מתן עזרה ראשונה, נהלי פינוי נפגעים, הודעה על תאונות (כולל מספרי טלפון לשעת חירום) ונהלי פינוי האתר במקרה חירום.

בעלי תפקידים – מבצע בנייה המעסיק מעל 100 עובדים, כולל עובדי קבלני משנה, חייב למנות ממונה על בטיחות. אדם זה ישמש כיועץ ומדריך בכל הנושאים הבטיחותיים. במידת הצורך, מומלץ לפנות למומחים שונים, לצורך קבלת פתרונות בטיחותיים עבור בעיות שמתעוררות.